שוב התעוררתי באמצע הלילה, אך הפעם הצלחתי לחזור לישון לאחר כחצי שעה של צפיה בשמים מלאי הכוכבים. התעוררתי עם אור ראשון בחמש, אריזה מהירה, וגם אימון בוקר קצרצר ולפני שש כבר הייתי בדרך. הבוקר היה קפוא, השמש טרם עלתה, ואצבעות הידיים איבדו תחושה. ידעתי שזה יעבור בקרוב, אבל בינתיים הידיים ממש כאבו. לצערי הכפפות כבר נארזו בתחתית התיק. לבסוף השמש הופיעה, כדרכה והיום נעשה נעים. שוב אותה תחושה של קלילות כל יכולה הציפה אותי, וההליכה זרמה מעצמה.
השמש עלתה למעלה, ובמוטיב שכנראה יחזור על עצמו, הקרירות התחלפה בחום, והקצב הואט בהתאם. המדריך, כלומר האפליקציה, הראתה על נחל קטן בהמשך, ובשמחה ירדתי אליו. טבילה קצרה במים הקרירים ציננה את הגוף, והחסירה לו את השמחה. התוכנית המקורית היתה להמשיך יד אגם לגונה היום, ואז לעשות יום קליל למחרת, כדי לתת לגוף זמן להסתגל. אבל המשיכה של המים היתה חזקה, והחלטתי לשנות תוכניות, ולעשות הפסקה ארוכה ליד המים עד אחרי הצהריים, לאכול ארוחת ערב ואז לצאת לדרך כשיתקרר וללכת עד חשיכה.
כך יצא שנחתי כחמש שעות ליד המים. במהלך זמן זה הצטרפו עור שבעה הולכים שהחליטו גם הם שהרעיון מוצלח. חלק אחד בי רצה לשמור את המקום לעצמו, להיות בשקט ועוצמה של המים הזורמים באמצע המדבר. חלק אחר שמח לחברה. בכל מקרה ההחלטה לא היתה בידי. בארבע, לאחר מנוחה, ארוחה, כתיבת בלוג ואפילו אימון טאי צ'י יצאתי סוף סוף לדרך. עדיין הרגדתי קצת עייף, אבל חולצה שהוטבלה במים עזרה להפיג במקצת את החום. הדרך התפתלה לה בין שלוחות ועמקים, עולה בהתמדה. לקראת חשיכה הגעתי לנקודת הלינה . שוב זכיתי לישון מתחת לאלון עתיק גדול, עם גזע שמתקרב לשני מטר קוטרלא היה זכר לאורות של ישוב, ומלמעלה פס קען של הירח החדש האיר את הכוכבים. התחושה של המרחבים, של הטבע, ניכרה באויר.
RSS Feed
