מלאך השביל הגיע כמובטח בבוקר, והקפיץ אותי לעיירה איידלויילד, עיירת נופש קטנה, בגובה 1600 מטר, שמארחת בעיקר את אנשי לוס אנג'לס, הנמצאים במרחק של כשעה נסיעה, באם לא נתחשב בפקקים.
המוסד של מלאכי שביל הוא כאמור חלק מהותי בתרבות השביל, ובלעדיהם היה הרבה הרבה יותר קשה ללכת את השביל. לא רק המים שהם מטמינים, אלא האפשרות להגיע בקלות לעיירות שבדרך לצורך הצטיידות. כמובן שהם לעיתים קרובות גם נהנים ומתפרנסים מזה, בדמות "טיפים" שנהוג לתת להם. כאמור זהו מצב בו כולם מרוויחים.
בדרך גם זכיתי לשמוע סיפורים על המקום, ואף לסיור קצר בעיירה. לאחר שהגעתי, התחילו ההתארגנויות. כמו שקראתי ושמעתי, ימי מנוחה הם לעיתים קרובות ימי סידורים. להתרחץ, לעשות כביסה, להרשם לקמפינג או מלון, קניות אוכל וחידוש ציוד. כך היה גם עבורי, ורק בסביבות שתיים יכולתי סוף סוף לנוח. לאחר מכן גם זכיתי למצוא מסעדה איטלקית ממש טובה, ולראשונה מאז שהתחלתי את השביל ממש נהניתי מהאוכל. סלט ירוק אורגני, ריזוטו מלא ירקות, וטירמיסו לקינוח.
חזרתי לקמפינג שבו התמקמתי. יותר התאים לי מאשר להסתגר לבד בחדר. לאט הופיעו עוד מההולכים בשביל, והעברנו ערב סביב מדורה בחבית. המדורות היחידות שמותרות בעונה זו.
אנצל הזדמנות זו לספר טיפה על התרבות של השביל. ההולכים את השבילים הארוכים בארה"ב, אלו שאורכים מספר חודשים ונמשכים על פני אלפי קילומטרים יצרו לעצמם תת תרבות. זוהי תת תרבות מיוחדת במובן מסוים, כי היא מכילה מדי שנה אלפים בודדים שיתחילו את השביל, ומבין אלו סביר שתפגוש כמה מאות בודדות, ולרוב הרבה פחות. הם גם יתפזרו בסוף העונה, שנמשכת לכל היותר כחצי שנה.
ועם זאת יש מסורת, קודים של התנהגות וביחוד שפה, שעוברים משנה לשנה. אעבור עתה על חלק מאותם מושגים, גם כדי ליצור שפה משותפת, וגם כי ניתן להבין חלק מההווי והתרבות דרכם. אז נתחיל.
Trail angel מלאך שביל, כאמור אחד שעוזר למטיילים בצורות שונות, לעיתים בחינם, ולעיתים תמורת טיפ, מה שנקרא במסורת ההודית דאנא
Trail family,tramily משפחת שביל, קבוצת מטיילים שמתחברת יחד, יכולים להיות בין שלושה ארבעה ועד מעל עשרה
Trail name שם שביל, שם שניתן למישהו בשביל ומאפיין אותו, או משהו שקרה לו. המטייל יכול לבחור לקבל את השם או לא. דוגמאות הן פרודו, גרמפי, הייקו ורבים אחרים.
Trail legs רגלי שביל, ההתחזקות של הרגליים שקורית אחרי שבועיים שלושה של הליכה רצופה. אני עדיין מחכה לזה.
Trail hunger הרעב של השביל, היכולת או צורך לאכול הרבה אחרי ימים רצופים של הוצאת 5000 קלוריות ליום. מה שמאפשר למטייל להגיע העירה, להזמין פיצה, המבורגר, עוד פיצה ולקנח בקופסת גלידה ובירה. כמו שאתם רואים אוכל בריא הוא לא בראש האג'נדה
Trail magic קסמי השביל, המתנות שמופיעות להולכים. לעיתים לא מתוכנן, לעיתים מונח על ידי מלאכי שביל. כרגע ליד קופסא מלאה עוגיות, בראוניס קולה ועוד
NOBO מי שהולך צפונה, north bound, דומה באופן מחשיד למילה הובו, שם גנאי או שמא כבוד לחסרי בית, שדי מתאר את מצבם של ההולכים בשביל
SOBO מי שהולך דרומה
HYOH hike your own hike, קריאה לחוסר שיפוטיות, ולאפשר לכל אחד ללכת לפי מה שמתאים לו
slack packing, הליכה בו משאירים את התרמיל הכבד בנקודת הסיום, מדלגים לתחילת המקטע היומי והולכים בקלילות. היום כשלרוב המטיילים תרמילים קלים נראה לי שפחות נפוץ
Flip flopping, לא ללכת רצוף בכיוןן אחד, אלא לעשות קטע אחד, לדלג על הקטע הבא, ולחזור לעשות אותו בהמשך. ביחוד נפוץ בשנים או עונות בהם יש הרבה שלג, ואז חוזרים לקטע המושלג כאשר מפשיר
Zero יום בו נחים ולא הולכים, חוץ מכביסה, רחצה, סידורים, איסוף ושליחת חבילות, וקניות, ועוד
Nero יום שבו כמעט לא הולכים. בשביל מקובל להגדיר כיום בו הלכנו פחות מ 15 מייל, כמעט 25 קילומטר. מה שנאמר הכל יחסי.
Yogiing לא קשור למעשים יוגיים, אלא לקבץ אוכל ממטיילים ואנשים אחרים
FKT fastest known time, הזמן הכי מהיר בו נעשה שביל או קטע ממנו. יש המעדיפים להתייחס להליכה כתחרות, או לפחות אתגר פיזי. לפיסיטי השיא עומד על ששים יום, שעשתה בחורה בת עשרים ושש,, כלומר על ארבעת אלפים פלוס קילומטר, כשבעים קילומטר ליום, כל יום, עם עליה וירידה ממוצעים של אלף חמש מאות מטר
Ultralight לא קשור רק לשביל, אבל הליכה עם תרמיל קל. מקובל להגדיר כפחות מכ 5 קילו או 10 פאונד משקל בסיס ללא אוכל ומים. כבר פגשתי בחור עם 8 פאונד, פחות מ 4 קילו.
Hiker trash כינוי של ההולכים לעצמם, מזכיר white trash, או זבל לבן, הנובע מהמראה המלוכלך וריחני שקורה אחרי הליכה רצופה של ימים רבים בלי מקלחת
You pack your fears מזכיר שאנו לעיתים נושאים יותר מדי עקב הפחדים שלנו. קורה גם עם פחדים אחרים כמו פחד מזיקנה, עוני, בדידות, ועוד, ותעשיות שלמות מתפרנסות מזה. בהליכה בשביל זה מאד ברור. ומצד שני מי שלא לוקח מספיק מסתכן לא פחות. נתקלתי בהולכים שנגמר להם המים או האוכל, או היה קר מדי. כרגיל צריך למצוא את שביל הזהב
Camel up לשתות כמה שיותר כשנמצאים בנקודה עם מים
Guthooks אותה אפליקציה פלאית שהופכת את ההליכה להרבה יותר פשוטה מבחינת מים ניווט וכו. וגם מקטינה את ההרפתקה
Yoyo אותם יצורים פלאיים שמסיימים 4200 קילומטר שביל בגבול הקנדי, מסתובבים וחוזרים לגבול מקסיקו, באותה עונה. אין הרבה כאלה
10 hiking 10 by ההמלצה להספיק 10 מייל עד שעה 10, לפני שנהיה חם מדי. המקלים מעדיפים 12 עד 12
Dry camping לישון שלא ליד מקור מים. רלוונטי לארצות בהן יש הרבה מקורות מים לישון לידם
Cowboy camping לישון ללא אוהל. נחשב מעשה מיוחד וראוי לציון, גם כאשר אין גשם או סכנה אובייקטיבית אחרת שמצריכה אוהל. בזמנו קראנו לזה פשוט לישון בחוץ
Hiker box קופסא בה ההולכים שמים ציוד או אוכל שהחליטו להפטר ממנו. מלמד כמה דברים מיותרים אנו סוחבים.
Hiker midnight חצות של הולכים, הכוונה לתשע בערב, שעה שבה כולם כבר ישנים. לא יודע מה יהיה בהמשך, כשיש אור גם אחרי תשע, אבל היום כשהגעתי למחנה בשבע וחצי. חצי מהאנשים כבר ישנו
ובוודאי יש עוד כמה מונחים ששכחתי...
המוסד של מלאכי שביל הוא כאמור חלק מהותי בתרבות השביל, ובלעדיהם היה הרבה הרבה יותר קשה ללכת את השביל. לא רק המים שהם מטמינים, אלא האפשרות להגיע בקלות לעיירות שבדרך לצורך הצטיידות. כמובן שהם לעיתים קרובות גם נהנים ומתפרנסים מזה, בדמות "טיפים" שנהוג לתת להם. כאמור זהו מצב בו כולם מרוויחים.
בדרך גם זכיתי לשמוע סיפורים על המקום, ואף לסיור קצר בעיירה. לאחר שהגעתי, התחילו ההתארגנויות. כמו שקראתי ושמעתי, ימי מנוחה הם לעיתים קרובות ימי סידורים. להתרחץ, לעשות כביסה, להרשם לקמפינג או מלון, קניות אוכל וחידוש ציוד. כך היה גם עבורי, ורק בסביבות שתיים יכולתי סוף סוף לנוח. לאחר מכן גם זכיתי למצוא מסעדה איטלקית ממש טובה, ולראשונה מאז שהתחלתי את השביל ממש נהניתי מהאוכל. סלט ירוק אורגני, ריזוטו מלא ירקות, וטירמיסו לקינוח.
חזרתי לקמפינג שבו התמקמתי. יותר התאים לי מאשר להסתגר לבד בחדר. לאט הופיעו עוד מההולכים בשביל, והעברנו ערב סביב מדורה בחבית. המדורות היחידות שמותרות בעונה זו.
אנצל הזדמנות זו לספר טיפה על התרבות של השביל. ההולכים את השבילים הארוכים בארה"ב, אלו שאורכים מספר חודשים ונמשכים על פני אלפי קילומטרים יצרו לעצמם תת תרבות. זוהי תת תרבות מיוחדת במובן מסוים, כי היא מכילה מדי שנה אלפים בודדים שיתחילו את השביל, ומבין אלו סביר שתפגוש כמה מאות בודדות, ולרוב הרבה פחות. הם גם יתפזרו בסוף העונה, שנמשכת לכל היותר כחצי שנה.
ועם זאת יש מסורת, קודים של התנהגות וביחוד שפה, שעוברים משנה לשנה. אעבור עתה על חלק מאותם מושגים, גם כדי ליצור שפה משותפת, וגם כי ניתן להבין חלק מההווי והתרבות דרכם. אז נתחיל.
Trail angel מלאך שביל, כאמור אחד שעוזר למטיילים בצורות שונות, לעיתים בחינם, ולעיתים תמורת טיפ, מה שנקרא במסורת ההודית דאנא
Trail family,tramily משפחת שביל, קבוצת מטיילים שמתחברת יחד, יכולים להיות בין שלושה ארבעה ועד מעל עשרה
Trail name שם שביל, שם שניתן למישהו בשביל ומאפיין אותו, או משהו שקרה לו. המטייל יכול לבחור לקבל את השם או לא. דוגמאות הן פרודו, גרמפי, הייקו ורבים אחרים.
Trail legs רגלי שביל, ההתחזקות של הרגליים שקורית אחרי שבועיים שלושה של הליכה רצופה. אני עדיין מחכה לזה.
Trail hunger הרעב של השביל, היכולת או צורך לאכול הרבה אחרי ימים רצופים של הוצאת 5000 קלוריות ליום. מה שמאפשר למטייל להגיע העירה, להזמין פיצה, המבורגר, עוד פיצה ולקנח בקופסת גלידה ובירה. כמו שאתם רואים אוכל בריא הוא לא בראש האג'נדה
Trail magic קסמי השביל, המתנות שמופיעות להולכים. לעיתים לא מתוכנן, לעיתים מונח על ידי מלאכי שביל. כרגע ליד קופסא מלאה עוגיות, בראוניס קולה ועוד
NOBO מי שהולך צפונה, north bound, דומה באופן מחשיד למילה הובו, שם גנאי או שמא כבוד לחסרי בית, שדי מתאר את מצבם של ההולכים בשביל
SOBO מי שהולך דרומה
HYOH hike your own hike, קריאה לחוסר שיפוטיות, ולאפשר לכל אחד ללכת לפי מה שמתאים לו
slack packing, הליכה בו משאירים את התרמיל הכבד בנקודת הסיום, מדלגים לתחילת המקטע היומי והולכים בקלילות. היום כשלרוב המטיילים תרמילים קלים נראה לי שפחות נפוץ
Flip flopping, לא ללכת רצוף בכיוןן אחד, אלא לעשות קטע אחד, לדלג על הקטע הבא, ולחזור לעשות אותו בהמשך. ביחוד נפוץ בשנים או עונות בהם יש הרבה שלג, ואז חוזרים לקטע המושלג כאשר מפשיר
Zero יום בו נחים ולא הולכים, חוץ מכביסה, רחצה, סידורים, איסוף ושליחת חבילות, וקניות, ועוד
Nero יום שבו כמעט לא הולכים. בשביל מקובל להגדיר כיום בו הלכנו פחות מ 15 מייל, כמעט 25 קילומטר. מה שנאמר הכל יחסי.
Yogiing לא קשור למעשים יוגיים, אלא לקבץ אוכל ממטיילים ואנשים אחרים
FKT fastest known time, הזמן הכי מהיר בו נעשה שביל או קטע ממנו. יש המעדיפים להתייחס להליכה כתחרות, או לפחות אתגר פיזי. לפיסיטי השיא עומד על ששים יום, שעשתה בחורה בת עשרים ושש,, כלומר על ארבעת אלפים פלוס קילומטר, כשבעים קילומטר ליום, כל יום, עם עליה וירידה ממוצעים של אלף חמש מאות מטר
Ultralight לא קשור רק לשביל, אבל הליכה עם תרמיל קל. מקובל להגדיר כפחות מכ 5 קילו או 10 פאונד משקל בסיס ללא אוכל ומים. כבר פגשתי בחור עם 8 פאונד, פחות מ 4 קילו.
Hiker trash כינוי של ההולכים לעצמם, מזכיר white trash, או זבל לבן, הנובע מהמראה המלוכלך וריחני שקורה אחרי הליכה רצופה של ימים רבים בלי מקלחת
You pack your fears מזכיר שאנו לעיתים נושאים יותר מדי עקב הפחדים שלנו. קורה גם עם פחדים אחרים כמו פחד מזיקנה, עוני, בדידות, ועוד, ותעשיות שלמות מתפרנסות מזה. בהליכה בשביל זה מאד ברור. ומצד שני מי שלא לוקח מספיק מסתכן לא פחות. נתקלתי בהולכים שנגמר להם המים או האוכל, או היה קר מדי. כרגיל צריך למצוא את שביל הזהב
Camel up לשתות כמה שיותר כשנמצאים בנקודה עם מים
Guthooks אותה אפליקציה פלאית שהופכת את ההליכה להרבה יותר פשוטה מבחינת מים ניווט וכו. וגם מקטינה את ההרפתקה
Yoyo אותם יצורים פלאיים שמסיימים 4200 קילומטר שביל בגבול הקנדי, מסתובבים וחוזרים לגבול מקסיקו, באותה עונה. אין הרבה כאלה
10 hiking 10 by ההמלצה להספיק 10 מייל עד שעה 10, לפני שנהיה חם מדי. המקלים מעדיפים 12 עד 12
Dry camping לישון שלא ליד מקור מים. רלוונטי לארצות בהן יש הרבה מקורות מים לישון לידם
Cowboy camping לישון ללא אוהל. נחשב מעשה מיוחד וראוי לציון, גם כאשר אין גשם או סכנה אובייקטיבית אחרת שמצריכה אוהל. בזמנו קראנו לזה פשוט לישון בחוץ
Hiker box קופסא בה ההולכים שמים ציוד או אוכל שהחליטו להפטר ממנו. מלמד כמה דברים מיותרים אנו סוחבים.
Hiker midnight חצות של הולכים, הכוונה לתשע בערב, שעה שבה כולם כבר ישנים. לא יודע מה יהיה בהמשך, כשיש אור גם אחרי תשע, אבל היום כשהגעתי למחנה בשבע וחצי. חצי מהאנשים כבר ישנו
ובוודאי יש עוד כמה מונחים ששכחתי...
RSS Feed
