ללה - LALLA
הערה: את ספר השירים המלא ניתן לרכוש דרכי כאן
ללה היתה מיסטיקנית ומשוררת הודית, שחיה בחבל קשמיר שבצפון הודו במאה ה 14 (ככל הנראה בשנים 1320-1392). היא חיפשה אחר האמת דרך רוחניות פנימית, להבדיל מטקסים ודוגמות, ואת התובנות שלה ביטאה ללה בשירים מקודשים, הידועים כ"וואק" (vakh),. בסך הכל ידועים לנו 166 שירים כאלו. השירם מבטאים את האמת שלה בצורה תמציתית, המזכירים את משוררי הזן, כמו גם משוררים סופיים דוגמת רומי. שירים מקודשים נכתבו עד אז בשפת הסנקסריט הגבוהה, וללה היתה הראשונה לכתוב שירים כאלו בשפה הקשמירית העממית. היא נעה ונדה ברחבי קשמיר במשך חייה, מלמדת ושרה את שיריה. מאז ועד היום הם נהפכו לחלק בסיסי בתרבות הקשמירית וההודית, ואף תורגמו מספר פעמים לאנגלית. היא אהובה עד היום על הקשמירים, ויעידו על כך גם הכינויים הרבים להם זכתה:Lalleshwari (ללה היוגיני), Lal Ded (סבתא ללה) ו Lal Arifa (עבור המוסלמים).
סיפור חייה של ללה מרתק כשלעצמו, ומאפשר לנו הצצה אל תרבות אחרת, שונה מאד מזו שלנו. היא נולדה בכפר קטן ליד סרינארגאר, בירת קשמיר. בגיל 12 התחתנה או, ליתר דיוק, חותנה. נישואיה לא היו קלים. חותנתה התעללה בה, הכריחה אותה לעבוד קשה והתעמרה בה. מסופר שהיתה מניחה אבן גדולה על צלחתה, ומכסה אותה באורז, כדי שיראה כאילו קיבלה מנה יפה. ללה כמובן הרגישה באבן, אך לא התלוננה. לבעלה היה קשה לקבל אותה. אגדה אחרת מספרת איך יום אחד כעס עליה, על זה שהיא מתמהמהת בהבאת כד המים מהבאר, והולכת ושרה לה מזמורי הודיה. מרוב כעס הכה בכד שעל ראשה ושבר אותו. הכד אמנם נשבר, אך המים שבפנים שמרו על צורתם, ונהפכו לאגם המתקרא עד היום אגם ללה. בגיל 24 עזבה את הבית, והצטרפה למורה הינדי. באותו זמן גם נפטרה מכל נכסיה החומריים – ומאז ועד מותה הסתובבה ערומה. למרות שהיתה מחוברת לשייויזם (Shaivism) ההינדי, הרי שהיא למדה כנראה גם עם מספר מורים סופיים (מוסלמים) ושילבה בין שתי מסורות אלו.
כמו רבים וטובים לפני גם אני הוקסמתי משיריה, ואני נמצא כעת בתהליך של תרגום השירים לעברית, ומתכנן לפרסם את מכלול שיריה בקרוב. בינתיים אתן הצצה לכמה משיריה שכבר תרגמתי.
1
הנהו מבורך ובשלווה
זה אשר אין לו תקוות, זה אשר
התשוקה אינה נותנת לו הלוואות.
מאום אינו מגיע, מאום איננו חייבים.
.
2
יש הישנים, אך ערים,
ואחרים – ערים אך ישנים.
יש המתרחצים בבריכות מקודשות,
ולעולם לא יהיו נקיים.
ויש אחרים
העוסקים בעבודות הבית
וחופשיים מכל עשייה.
3
רק לרגע, הפרחים מופיעים
על העץ הריק, הכמעט סתווי.
רק לשניה, הרוח
דרך קוצי הסבך הפראי.
4
הנפש, כמו הירח,
הינה כעת, ותמיד, חדשה.
וראיתי את האוקיינוס
יוצר מחדש ללא הפסק.
מאז קירצפתי את התודעה שלי
ואת גופי, וגם אני, ללה,
הנני חדשה, חדשה בכל רגע.
מורי אמר לי דבר אחד,
חיי בנפש.
וכאשר זה היה כך,
החלתי ללכת ערומה,
ולרקוד.
5
עצמי בתוך עצמי. אתה הינך מאום מלבדי
עצמי בתוך עצמי. הנני רק אתה.
מה שהננו ביחד
לעד לא ימות.
האיך והמה של כל זה?
במה זה משנה?
6
הם מגיעים, ואחרים מגיעים,
ואז הם עוזבים, וגם האחרים עוזבים.
יום וליל, תנועה מתמדת.
מהיכן הם מגיעים?
להיכן הם הולכים?
האם יש לכך משמעות?
מאום, מאום, מאום.
7
מדיטציה ומשמעת עצמית,
הם לא כל אשר נדרש, ואף לא
רצון עז לעבור דרך
השער לשחרור.
ניתן להתמוסס בהתבוננות,
כמו מלח במים,
אך יש עוד דבר מה
שחייב להתרחש
8
ללה, אין לידה, וגם לא מוות.
את אחת, אך לא עם אושר
או קושי, לא עם
תאוות או כעס.
את אינך הולכת עם אנשים
אשר רק מדברים על האמת.
החוויה של האלוהים
היא פליאה מתמדת.
9
זהו אלוהים המפהק ומתעטש
ומשתעל, וכעת צוחק.
הבט, זהו אלוהים העושה טקסי הטהרות!
אלוהים מחליט לצום, אלוהים הולך ערום
מראש השנה לראש השנה.
האם תבין אי פעם
כמה קרוב אלוהים
אליך?
10
הדרך קשה ומסובכת עד מאד
ללה זנחה את כל ספריה, שסיפרו
עליה, ובעזרת המדיטציה
ראתה את האמת שלעולם לא תגיע
למי שקורא מילים.
11
הנזירים נודדים ממקדש למקדש,
מחפשים את זה אשר ניתן למוצאו
אך בביקור בנשמה.
חקור את המסתורין שבתוכך,
כאשר תסיר מבטך משם,
העשב היבש יראה טרי יותר
עוד קצת הלאה, ואף יותר
ירוק בהמשך. השאר כאן.
סיפור חייה של ללה מרתק כשלעצמו, ומאפשר לנו הצצה אל תרבות אחרת, שונה מאד מזו שלנו. היא נולדה בכפר קטן ליד סרינארגאר, בירת קשמיר. בגיל 12 התחתנה או, ליתר דיוק, חותנה. נישואיה לא היו קלים. חותנתה התעללה בה, הכריחה אותה לעבוד קשה והתעמרה בה. מסופר שהיתה מניחה אבן גדולה על צלחתה, ומכסה אותה באורז, כדי שיראה כאילו קיבלה מנה יפה. ללה כמובן הרגישה באבן, אך לא התלוננה. לבעלה היה קשה לקבל אותה. אגדה אחרת מספרת איך יום אחד כעס עליה, על זה שהיא מתמהמהת בהבאת כד המים מהבאר, והולכת ושרה לה מזמורי הודיה. מרוב כעס הכה בכד שעל ראשה ושבר אותו. הכד אמנם נשבר, אך המים שבפנים שמרו על צורתם, ונהפכו לאגם המתקרא עד היום אגם ללה. בגיל 24 עזבה את הבית, והצטרפה למורה הינדי. באותו זמן גם נפטרה מכל נכסיה החומריים – ומאז ועד מותה הסתובבה ערומה. למרות שהיתה מחוברת לשייויזם (Shaivism) ההינדי, הרי שהיא למדה כנראה גם עם מספר מורים סופיים (מוסלמים) ושילבה בין שתי מסורות אלו.
כמו רבים וטובים לפני גם אני הוקסמתי משיריה, ואני נמצא כעת בתהליך של תרגום השירים לעברית, ומתכנן לפרסם את מכלול שיריה בקרוב. בינתיים אתן הצצה לכמה משיריה שכבר תרגמתי.
1
הנהו מבורך ובשלווה
זה אשר אין לו תקוות, זה אשר
התשוקה אינה נותנת לו הלוואות.
מאום אינו מגיע, מאום איננו חייבים.
.
2
יש הישנים, אך ערים,
ואחרים – ערים אך ישנים.
יש המתרחצים בבריכות מקודשות,
ולעולם לא יהיו נקיים.
ויש אחרים
העוסקים בעבודות הבית
וחופשיים מכל עשייה.
3
רק לרגע, הפרחים מופיעים
על העץ הריק, הכמעט סתווי.
רק לשניה, הרוח
דרך קוצי הסבך הפראי.
4
הנפש, כמו הירח,
הינה כעת, ותמיד, חדשה.
וראיתי את האוקיינוס
יוצר מחדש ללא הפסק.
מאז קירצפתי את התודעה שלי
ואת גופי, וגם אני, ללה,
הנני חדשה, חדשה בכל רגע.
מורי אמר לי דבר אחד,
חיי בנפש.
וכאשר זה היה כך,
החלתי ללכת ערומה,
ולרקוד.
5
עצמי בתוך עצמי. אתה הינך מאום מלבדי
עצמי בתוך עצמי. הנני רק אתה.
מה שהננו ביחד
לעד לא ימות.
האיך והמה של כל זה?
במה זה משנה?
6
הם מגיעים, ואחרים מגיעים,
ואז הם עוזבים, וגם האחרים עוזבים.
יום וליל, תנועה מתמדת.
מהיכן הם מגיעים?
להיכן הם הולכים?
האם יש לכך משמעות?
מאום, מאום, מאום.
7
מדיטציה ומשמעת עצמית,
הם לא כל אשר נדרש, ואף לא
רצון עז לעבור דרך
השער לשחרור.
ניתן להתמוסס בהתבוננות,
כמו מלח במים,
אך יש עוד דבר מה
שחייב להתרחש
8
ללה, אין לידה, וגם לא מוות.
את אחת, אך לא עם אושר
או קושי, לא עם
תאוות או כעס.
את אינך הולכת עם אנשים
אשר רק מדברים על האמת.
החוויה של האלוהים
היא פליאה מתמדת.
9
זהו אלוהים המפהק ומתעטש
ומשתעל, וכעת צוחק.
הבט, זהו אלוהים העושה טקסי הטהרות!
אלוהים מחליט לצום, אלוהים הולך ערום
מראש השנה לראש השנה.
האם תבין אי פעם
כמה קרוב אלוהים
אליך?
10
הדרך קשה ומסובכת עד מאד
ללה זנחה את כל ספריה, שסיפרו
עליה, ובעזרת המדיטציה
ראתה את האמת שלעולם לא תגיע
למי שקורא מילים.
11
הנזירים נודדים ממקדש למקדש,
מחפשים את זה אשר ניתן למוצאו
אך בביקור בנשמה.
חקור את המסתורין שבתוכך,
כאשר תסיר מבטך משם,
העשב היבש יראה טרי יותר
עוד קצת הלאה, ואף יותר
ירוק בהמשך. השאר כאן.