מיומנויות השרדות קדומות
בימינו קיימת אי בהירות רבה לגבי חייהם של שבטים קדומים. בהתחשב בכך שרוב שבטים אלו הוכחדו, ואלו שנשארו נדחקו לאזורי השוליים, הרי שאין זה מפתיע כל כך. בתרבות המערבית, קיימות שתי גישות שונות, הנמשכות כבר שנים רבות. מצד אחד – קיים אידיאל הפרא האציל של הפילוסוף השוויצרי רוסו, ומאידך גיסא – תאורו של הפילוסוף הבריטי הובס, המתאר את חייו של הפרא (כהגדרתו) כ"חיים קצרים, אכזריים ומלאי זדון".
הדיון סביב שאלה זו נמשך גם בימינו, אך קיימים כיום לא מעט חוקרים של תרבויות קדומות, המתארים את חייהם של שבטים אלו כ"תרבות השפע המקורית". אמנם ללא נגישות לטלוויזיה ומכוניות – אך לעומת זאת עם שפע מזון ופנאי. לפחות לפי חלק מהמחקרים, אנשי התרבויות הקדומות עבדו בליקוט מזון רק כ 20 שעות בשבוע, כאשר שאר הזמן הוקדש לפעילויות פנאי, כגון מוזיקה, אומנות, סיפור סיפורים, משחקים ועוד. הדיון עצמו עודנו פתוח, וכנראה ישאר כזה, אך מבחינתי, חשוב להיות מודעים לנקודת מבט זו כאשר אנו מנסים להבין ולהתחבר אל חייהם של תרבויות קדומות.
אם כך – כאשר אנו באים להבין את חייהם של תרבויות קדומות, עלינו להסתכל עליהם לא כעל חיי השרדות, שבו האנשים חיים חיי עוני ומסכנות, אלא כעל חיים מלאי שפע ואושר (ואף עושר), שבה קיימת התחברות עמוקה אל הטבע הסובב אותנו, ואמונה שהוא יספק את צרכינו וידאג לנו.
מתוך גישה זו, של כבוד ואמונה בטבע, נעסוק בכל המיומנויות הנדרשות לקיום חיים שלמים. אלו יכללו ליקוט והכנת מזון, הדלקת אש, גששות, יצירת כלים מעץ ומצור, קליעת סלים, בניית מחסות, ונושאים רבים נוספים.
על כל הנושאים האלו ניתן לקרוא רבות בספרים ובאינטרנט, ואף ללמוד בקורסים שונים. אולם, כמו בכל דבר בחיינו, מה שחשוב הוא לזכור שיש להמשיך ולתרגל, ובעיקר לחיות את הדברים האלו כחלק מהיום יום שלנו.
הדיון סביב שאלה זו נמשך גם בימינו, אך קיימים כיום לא מעט חוקרים של תרבויות קדומות, המתארים את חייהם של שבטים אלו כ"תרבות השפע המקורית". אמנם ללא נגישות לטלוויזיה ומכוניות – אך לעומת זאת עם שפע מזון ופנאי. לפחות לפי חלק מהמחקרים, אנשי התרבויות הקדומות עבדו בליקוט מזון רק כ 20 שעות בשבוע, כאשר שאר הזמן הוקדש לפעילויות פנאי, כגון מוזיקה, אומנות, סיפור סיפורים, משחקים ועוד. הדיון עצמו עודנו פתוח, וכנראה ישאר כזה, אך מבחינתי, חשוב להיות מודעים לנקודת מבט זו כאשר אנו מנסים להבין ולהתחבר אל חייהם של תרבויות קדומות.
אם כך – כאשר אנו באים להבין את חייהם של תרבויות קדומות, עלינו להסתכל עליהם לא כעל חיי השרדות, שבו האנשים חיים חיי עוני ומסכנות, אלא כעל חיים מלאי שפע ואושר (ואף עושר), שבה קיימת התחברות עמוקה אל הטבע הסובב אותנו, ואמונה שהוא יספק את צרכינו וידאג לנו.
מתוך גישה זו, של כבוד ואמונה בטבע, נעסוק בכל המיומנויות הנדרשות לקיום חיים שלמים. אלו יכללו ליקוט והכנת מזון, הדלקת אש, גששות, יצירת כלים מעץ ומצור, קליעת סלים, בניית מחסות, ונושאים רבים נוספים.
על כל הנושאים האלו ניתן לקרוא רבות בספרים ובאינטרנט, ואף ללמוד בקורסים שונים. אולם, כמו בכל דבר בחיינו, מה שחשוב הוא לזכור שיש להמשיך ולתרגל, ובעיקר לחיות את הדברים האלו כחלק מהיום יום שלנו.